פרק שישי 78 "זה השתנה," אמר המבוגר מבין שניהם, כשהוא מושך בכתפיו, "יש לנו עבודה . יש אוכל במטבח . אללה הוא רב חסד . בתו של עאבד היא אחות, ויש גם רופא במשפחה . " ואז הוא אמר משהו שגרם לי להתפתל . מעולם לא בחנתי את הסיפורים הקטנים שתדלקו את הכאב והיו המקור לסיפורים הגדולים שעברו מדור לדור . "היינו חיים כמוך אילו יכולנו," אמר חוסאם, "אבל לקחו מאיתנו הכול ועכשיו אנחנו חיים בצפיפות . האדמה סביב הבית בקושי מספיקה בשביל לשתול גזר . היו למשפחה של סבא שלי 2,500 דונם . היו שם פרדסים, זיתים, עיזים ושדות בכפר של 750 בתי-אב . הכפר נקרא ע'אבסייה . הצבא גירש אותנו ב- ,1950 ועכשיו יש שם מטעי אבוקדו של קיבוץ כברי . " עאבד, צעיר ונחוש יותר, הוסיף : "זה נכון, אבל אסור לנו להסתכל אחורה . כילד הייתי צריך לעבוד קשה מאוד . עכשיו המצב הרבה יותר טוב . יש לי מכונית, יש לי דירה טובה . ביטוח לאומי משלם לי כשאני חולה, ואני צוחק מול הטלוויזיה כל לילה . אני לא רוצה להסתכל מעבר לכתף על מה שנעלם . והרי הילדים של שני העמים משוטטים באותם הקניונים, לא ? " הוא העמיס מכל ריק על הכתף . הבאתי מפתח ברגים כדי להדק היטב את האום...
אל הספר