חיי הכלכלה 321 בשווה כפי תנאי השותפות . ראובן טען שאת אותם ארבעים כיס לא קנה מממון השותפות אלא עשה חליפין תמורת חפצים פרטיים שלו . שמעון הכחיש טענה זו, ומסתבר שגם הוא עשה חליפין בחפצים שלא מממון השותפות עם פראנג'ים . ר' 207 יהוסף מליריאה מצפת פסק שעליהם להתחלק בשווה בעסקאות אלו . ידיעה נוספת משנת ת"ד ( 1644 ) מלמדת על שני אחים שותפים מדמשק שעשו קנוניה נגד שותפם מחלב אף שהלה נהג עמם בהגינות רבה וביושר . בין שאר מעלליהם הם עיכבו סחורה ששלח לדמשק, ובכך גרמו לו נזק ונהגו עמו ברמאות . 208 כשהדבר התברר לו, הוא השיב להם כגמולם . מקורות אלו מאשרים כי בפעילות הכלכלית של השותפים בלטה החריצות והיוזמה הכלכלית, ופקיחת עין ומעקב אחר תנודות מחירי הסחורות . לצורך הפקת רווחים לא חסכו הסוחרים במאמצים, והם ניצלו את שכיחות השיירות כדי לכתוב מכתבים לשותפיהם ולהכניסם בסוד העסקאות, ובעיקר לגייס את הכספים הנדרשים לקנייה בזול של סחורה שעתידה להימכר במקום אחר ביוקר . זריזות זו 209 לא תמיד השתלמה, ולא תמיד חזו הסוחרים כראוי את מחירי השוק בעתיד . מצויה בידינו גם עדות מעניינת על עסקה בין שני יהודים בחלב בשלהי המאה...
אל הספר