ט. לבושים, תכשיטים והופעה חיצונית

הווי החיים 277 מאוד, ונראו מבעד לשמלות . לעתים הן היו עשויות משי . זולת תחתונים קצרים לבשו הנשים בצאתן מחוץ לבית מכנסיים ארוכים . בצאתה לרחוב התעטפה האישה היהודייה בדרך כלל בגלימה רחבה ( אזאר ) , שהייתה לרוב בצבע בהיר או לבן . חוץ מזה התעטפו הנשים בכל מיני מטפחות וסודרים . הן נעלו סנדלים דומים לסנדלי הגברים, אלא שהיו בהם פיסות של בד רך, במיוחד בעקב . את הראש כיסו בסודר ( עצאבה ) או שחבשו לעתים טורבנים ( עמאמה, عمامة ) כאותם של הגברים . החל מאמצע המאה ה - 15 חבשו הנשים היהודיות לראשן מצנפות גדולות מקושטות, הדומות לקופסאות שנקראו "טרטור" . ברחוב כיסו הנשים את פניהן בצעיף . כיסוי 91 הראש של היהודיות היה שונה מזה של המוסלמיות והנוצריות . ראסל תיאר את לבוש הנשים היהודיות העשירות, הענודות בפנינים וביהלומים, 92 למדנו וציין את מגפיהן הדקים ואת נעלי הבית שלהן שהיו בצבע ארגמן . שבמאה ה - 18 היו נשות הפרנקוס חובשות פאות נוכריות, בהתאם לאופנה באירופה 93 על לבושם של תושבי חלב כותב גם התייר בראון, שביקר שם בשנת המערבית . 1797 . לדבריו הלבוש דומה יותר לבגדיהם של תושבי איסטנבול, ופחות דומה לזה המקובל ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל