268 פרק עשירי 34 רבני העיר עזור, הנמצא שם . העלייה לרגל לשם נערכה בחודשי אלול ותשרי . תיקנו בשנת תקל"ב ( 1772 ) הסכמה, האוסרת את העלייה לכפר תדיף של נשים ובחורים, בעיקר מתוך חשש מהפקרות מוסרית, אך גם ציינו את ריבוי ההוצאות הכרוכות בעלייה זו, ואת הפקעת המחירים מצד המוסלמים בשל "שכירות הסוסים והחמורים והפרדים, הן בשכירת הבתים, הן במקח וממכר [ . . . ] " . מטרת ההסכמה הייתה שילכו לשם רק הגברים, ואזי לא יהיה "ריבוי עם", ועיני הגויים לא תכלינה וגם ההוצאות תמעטנה . הציבור לא עמד בגזרה זו, ולכן ר' יהודה קצין יזם את התרתה מיד, והיא הותרה לאחר ימים מעטים בהושענא רבה . לדבריו, ההסכמה גם גרמה לכך שקברו של עזרא הסופר היה שומם, ולדבריו "היה המקום 35 שמם, ורעב של מהומה בא לעולם, ותלינו שחטא זה גרם" . האתר הפופולארי השני, מערת אליהו, שכן באגף המזרחי של בית הכנסת אל צפרא . "הכתר" נשתמר בארון של ברזל בהיכל שנבנה מעליה . מערה זו לא נזכרת אצל בנימין מטודילה, פתחיה מרגנשבורג, יהודה אלחריזי ונוסעים אחרים שביקרו בעיר בימי הביניים, אולם ר' ישעיה הלוי הורוויץ ( השל"ה ) מציין בשנת 1621 את חדר אליהו שבבית הכנסת ...
אל הספר