נשי טרויה

מערכה שנייה 73 אַגַּב מַסָּעוֹ עָשָׂה זֹאת . כָּֽךְ הִגִּיעַ אָבִי לְכָאן . בִּקְרָבוֹת כֹּה גְּדוֹלִים נִצֵּחַ כְּבָר בְּדַרְכּוֹ לַקְּרָב . לֹא אַזְכִּיר כָּל הַיֶּתֶר, אַֽךְ הַאִם לֹא דַּי וְהוֹתֵר רַק בְּהֶֽקְטוֹר ? אַבָּא אֶת אִֽילְיוּם נִצַּח . אַתֶּם 235 אוֹתָהּ הֲרַֽסְתֶּם . לִֽי יִנְעַם לְתַנּוֹת שִׁבְחוֹ הַנּוֹדָע שֶׁל אָבִי רַב הַשֶּׂגֶב, אֶֽת פָּעֳלוֹ הָרַב : אֶת הֶֽקְטוֹר הִפִּיל וְהִכְרִיעַ נֹכַח עֵינֵי אָבִיו, וְנֹכַח הַדּוֹד – אֶת מֶֽמְנוֹן . עֵקֶב אֶבְלָהּ אִמּוֹ הֵבִיאָה חִוֶּרֶת פָּנִים וְדוֹאֶבֶת יֽוֹם קוֹדֵר . 240 מְנַצְּחוֹ אָכִילֶס – פַּחַד אָחַז בּוֹ בְּשֶׁל מוּסַר הַשְׂכֵּל מַעֲשֵׂהוּ : ׳גַּם יְלוּדֵי אֵלוֹת מֵתִים׳ . אָמָזוֹנָה פִּרְאִית אָז הִכְרִיעַ – אַֽחֲרוֹנַת אוֹיְבָיו . חוֹבָתְךָ לְאָכִֽילֶס, אִם הוּא רָאוּי, לְדִידְךָ, לָתֵת גַּם עַלְמָה מֵאַרְֽגוֹס אוֹ מִמִּיקֵֽנַי – אִם יִדְרֹשׁ . 245 תְּהַסֵּס ? וְעַתָּה לְפֶתַע הַֽהַחְלָטָה תִּפְסֹל ? תַּחְשֹׁב לְבַּרְבָּרִית הַֽקְרָבַת בַּת פְּרִֽיאָמֽוּס לִכְבוֹד בֶּן פֵּֽלֶוְס ? אֶת בִּתְּךָ הִקְרַבְתָּ, אָב, 32...  אל הספר
מוסד ביאליק