פרק 20: אלוהים שובר דיסטנס — יחסי מפקדים ופקודים

אלוהים שובר דיסטנס — יחסי מפקדים ופקודים | 217 ( 'ג'נין יומן מילואים' ) ; "מישהו ברמת הממונה חשב פשוט להמציא עוד 24 שעות" ( יובל, 186 ) . מבעים מקורפוס המחקר מציגים את עקרון ההייררכיה הפיקודית מנקודת ראותם של בעלי הדרגות הנמוכות . למבעים אלו חשיבות רבה, כיוון שהם מעידים שהעיקרון ההייררכי הוטמע במערכת כולה, והתקבל גם על ידי מי שאמור לחוש נפגע ממנה : "אני פותר פתרונות אני ? אני בסך הכול חייל שעומד פה במחסום" ( 'מחסומים' ) ; "הוא היה מרוצה מאוד ממעמדו בקצה שרשרת 1 המזון הצבאית" ( להב, 8 ) . לבעלי דרגות נמוכות סמכות על הכפופים להם, אך הם עצמם כפופים למי שמעליהם בשרשרת : "החיילים רואים את הסַמָּל וחושבים שהוא האיש הכי חזק בפלוגה . בפועל, אני לא קצין, כולם דורכים עלי ונותנים לי הוראות" ( רוזן, 37 ) . לעומת זאת חייל ההופך לקצין נדרש לשנות את דימויו העצמי בשרשרת ההייררכית : "אתה כבר לא יכול ללכת למשקית ת"ש לבכות לה 'אני מסכן', אתה כבר לא חייל בודד, אתה קצין" ( 'הבודדים' ) . ההייררכיה הפיקודית נעזרת בסוג מיוחד של מכבסת לשון, המציג מחדלים לכאורה של המפקד כמהלכים לגיטימיים . אלה מתבטאים בסדרה של ...  אל הספר
מוסד ביאליק