158 | מדברים צהלית • שם עצם המשמש תואר הפועל, הופעותיו נדירות במקרא : "וֶאֱמוּנָה עֲנִיתָנִי" ( תהילים קיט, עה ) , "לָמָּה זֶה הֶבֶל אִיגַע" ( איוב ט, כט ) ועוד ; • סיומת -וּת, דוגמת 'הולך קוממיות' ; • סיומת -וֹת, דוגמת קשות, תכופות, ברורות ; • סיומת -ִית, דוגמת אחורנית, קדורנית, ובעברית החדשה טלפונית ; • ב' לא מיודעת + שם עצם מופשט, שהוא הנוהג הנפוץ ליצירת תוארי פועל וראשיתו בימי הביניים : בקושי, בדבקות, בניחותא ועוד ; • ב' לא מיודעת + שם תואר . הופעתה במקרא נדירה וכהגדרת אבינרי 'מסופקת', אך היא נפוצה מאוד בלשון חז"ל : בגלוי, בִיחידי, בְמתון . הופעות תוארי פועל בדפוס זה בעברית החדשה מתייחדות לדברי אבינרי בעיקר לשמות תואר במתכונת בניין פּוּעל : במזומן, במאונך ; 2 • כ + שם : כרגע, כאחד, כבראשונה ; • ל + שם : למשעי, לגמרי, לכאורה, לבטח ; • מ + שם : מבחוץ, מבפנים ; • מקור : הרבה, היטב, מהר . חיון מצא הופעות של תוארי פועל בצהלית בשתי קטגוריות שנזכרות אצל 3 וכן שמות תואר אבינרי : גזירה קווית שם + -ִית, כגון אישית, טלפונית, פיזית ; בנקבה המתייחסים למצבי ירי : בודדת, שוטפת . המחקר הנוכחי מציג...
אל הספר