120 נוזהה אלאסד-אלהוזייל ההקמה הייתה ברורה מאוד . האישה היא זו שתכננה את הבית וארגה את היריעות במו ידיה, והבעל הוא זה שתקע את היתדות והעמיד את האוהל על כנו . הגברים היו אז מקימים את הבית, האישה ארגה את השקאק, עשתה את הרואג, עשתה כל דבר, לא השאירה כלום, עשתה את הבית בצורה מושלמת וכאשר היא תופרת את חלקיו קמים הגברים ומקימים אותו ( אום סאלם ) . המהירות והאיכות של אריגת היריעות וגם גודלן ורוחבן שיקפו את כישרונה וחריצותה של האישה וקבעו את מעמדה ומעמד משפחתה בתוך השבט . מעידה על כך אום מוחמד, אישה בת הדור הראשון : כשהתחתנתי הביאו אותי אצל חמותי, הייתה לי ברזה [ סוכה מקושטת שנבנית עבור הכלה והחתן ; הכלה שוהה בה שלושה ימים, פוגשת בה את בן זוגה ומתייחדת אתו ] מקושטת, ישבתי בה שלושה ימים, ולאחר מכן הלכתי להורים שלי . אחרי שלושה ימים חזרתי לבית של חמותי . ובאלוהים החיים שלנו יותר טובים, בבית של חמותי התחלתי לטוות את שׂער העזים, עושה ככה כדורים כדורים, לאחר שסיימתי התחלתי לארוג את השוקה [ חלק מרכזי באוהל, נארג על ידי האישה ואורכו קובע את גודל האוהל ] , שבוע ימים לקח לי, היום אין שקאק ואין כלום רק ...
אל הספר