216 אבי גופר | שחל עבו ההבדלים בין הקטניות לדגניים שבויתו כחבילת הגידולים הניאוליתית - מיני הבר והתרבות התכונה הראשונה במסכת ההשוואות שלנו היא גובה הצמחים ( טבלה 4 ) . שלושת דגני הבר - שעורת התבור, אם החיטה וחיטת הבר החד – גרגירית - כולם מגיעים בתנאים מיטביים לגובה של כמטר וחצי ולעתים אף יותר . בדומה לכך, זני החיטה והשעורה המסורתיים הם צמחים גבוהי קומה, ובתנאים שופעים מקצתם עשויים להגיע לגובה של כשני מטר . בקבוצת הקטניות רק האפון הוא צמח בר זקוף אשר משיג לעת בגרותו גובה של יותר ממטר ולעתים אף למעלה משני מטר, אם מזדמנת לו תמיכה מעץ או משיח סמוך . בדומה לכך, זניה של אפונת תרבות הם צמחים גבוהים . ואולם עדשת הבר היא צמח שרוע וביישן, שרק לעתים נדירות בטבע משיג גובה של למעלה מ – 20 סנטימטר, וכמוהו בקיית הכרשינה . בדומה לכך, חִמצת הבר היא בעלת צימוח שרוע, ולרוב אינה משיגה גובה של למעלה מ – 20 סנטימטר . ואמנם, בדרך כלל, בקיית הכרשינה, עדשת התרבות ורבים מזני חִמצת התרבות הם צמחים נמוכים ובעלי כושר ייצור נחות לעומת זני התרבות של החיטה והשעורה . בהקשר זה יודגש שבניסויים שנערכו במיני צמחים רבים ( ...
אל הספר