12 הנשגב המגוחך וכניסתה של ההיסטוריה

152 עודד וולקשטיין מרוששת של הנשגב : הן מזמנות את הרטוריקה של ההתגלות בצורתה הנרקיסיסטית ביותר , שבה החוק קורא למגלהו מעומק " פנימיותו " — הקורא – הפרשן מדמה לשמוע את קריאתו של החוק מבעד למצוקותיה האינטימיות של פרשנותו , כשם שהסובייקט של הנשגב מדמה לשמוע את לשון החוק מבעד למשבר שמתנסה בו דמיונו . בה – בעת יצירות אלה מתנקשות בקריאה זו בכך שהן ממסגרות אותה בלשונה של התגלות לא – מתגלה , התגלות גלויה שאינה מתגלה עוד לאיש ) זה כוחו של הסוד הגלוי ביצירתו של פו ! ( , חוק של התגלות המַגְלֶה את ההתגלות עצמה — את הדרמה האפיסטמולוגית של התגלותו בעצם אי – ניתנותו להתגלות ; את אפשרותו של הנשגב — למדוריו הפרושים , הבלתי מתפרשים ; חוק שקורא בעצמו , לעצמו , באי – ניתנותו לשום קריאה ואין לו עוד לקרוא באי – האפשרות הזאת באוזניו של הקורא . חוק שאינו פותח את פיו אלא כדי לגלות , שאין לו שיניים . חוק שכבר גילה לעצמו כי אי – אפשר לגלותו ונכנס לעצמו בבשורת אי – האפשרות להיכנס אליו ; כל עלילות הגילוי וכל מחוות הכניסה כבר יצוקות בגופו שקפא בעווית אחרונה של ידיעה עצמית ; ורישומו של העונג עוד שפוך על פניו המתים ,...  אל הספר
רסלינג