הקולוניאליזם שלאחר העבדות והסוגיה של עבודת הכפייה

פרק 4 : סוגיית השילומים | 99 מצב דברים זה טרם התרחש, ואיי העבדים של השנים 1780 - 1790 17 מוסיפים להחזיק בשיא האי-שוויון בתולדות האנושות . יש לציין שגם חברות קולוניאליות כגון אלג׳יריה הצרפתית בשנות ה- 30 או דרום אפריקה בשנות ה- 50 התאפיינו ברמות אי-שוויון שהיו כמובן קיצוניות פחות מאלה שנצפו בחברות ששררה בהן עבדות, אך היו עדיין גבוהות מאוד ( העשירון העליון החזיק ב- % 60 – % 70 מההכנסות, ולא ב- % 80 ) . במילים אחרות, בפועל היה רצף בין סוגי המשטרים הלא-שוויוניים הללו ( ראו 18 בחברות הקולוניאליות שלאחר העבדות, מנגנוניתרשים 13 ) . האי-שוויון לבשו צורות אחרות, בפרט באמצעות מערכת משפטית, חברתית, פיסקלית וחינוכית מפלה עד היסוד . מחקרים כגון אלה של עמנואל סעדה על האימפריה הצרפתית הראו כיצד, עד מחצית המאה העשרים, פיתחו המעצמות הקולוניאליות באימפריות שלהן מערכות משפטיות ייחודיות שאפשרו להן להעניק זכויות על-פי קטגוריות אתנו-גזעיות, שאותן החלו לסווג בדייקנות . זאת בזמן שאותן קטגוריות סולקו לכאורה מספר החוקים של המדינה מאז 19 דניס לומבאר הראה, במקרה של אינדונזיהביטול העבדות . ההולנדית, את התפקיד המרו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד