פרק רביעי על חוכמת ישראל בצרפת הלמדנות היהודית והמודרנה

על חוכמת ישראל בצרפת 137 על חוכמת ישראל בצרפת הלמדנות היהודית והמודרנה מבוא : הגישות למדעי היהדות בעת החדשה — ברלין, פריס, ירושלים ה אסכולה הפריסאית לחוכמת ישראל מהמחצית השנייה של המאה העשרים זיהתה את נקודת התורפה של האסכולה הברלינאית לחוכמת ישראל ( Wissenschaft des Judentums ) מהמאה התשע-עשרה : התנהלות המקדמת סדר יום באופן נטול יושרה אינטלקטואלית . הנרטיב של האסכולה הברלינאית לחוכמת ישראל היה של מגמה אמנציפטורית, ועל כן היו בו משוא פנים ודיסוננס . כוונתה של אסכולה זו הייתה להמשיך להתאים את מנהגי היהודים למנהגים המקובלים בחברה הנוצרית, להראות לחברה הגרמנית והאירופית את יופייה של חוכמת ישראל העתיקה ולהקהות את זרותה . אבן הנגף במהלך זה הייתה שלדידה של האסכולה הברלינאית תרבות רבת יופי זו איבדה רלוונטיות ואקטואליות . לפיכך חבריה ביקשו לשאת את האזרחות הגרמנית מתוך גאווה 1 באופן זה, כדברי משה שטיינשניידר בתרבות עתיקת יומין שאבד עליה כלח . ( Steinschneider , 1816 – 1907 ) , אבי הביבליוגרפיה העברית, הם ביקשו לערוך 2 לימים חברי האסכולה הפריסאית לחוכמת״לוויה מפוארת של תרבות מפוארת״ . ישראל השתמש...  אל הספר