ובים יש לגונות גדולות מאוד עם אלמוגים יפהפיים . מטרתי בנסיעה זו היתה לאתר את המקום בו עלה יאיר תל ‑ צור, מג"ד ,890 על מוקש ונהרג, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים . לצערנו, חיפושינו עלו בתוהו : לא הצלחנו לאתר את המקום המדויק . ב ‑ ,1957 בתום מבצע סיני ולפני הנסיגה, פלוגה בפיקודו של יואב שחם ז"ל ואני כסגנו, ישבה בשארם . במיוחד אהבנו לסייר בראס ‑ מוחמד, ה"שפיץ" הדרומי ביותר של חצי ‑ האי סיני, חוף מבוקש על ידי צוללנים מכל העולם, שלא מפסיקים להתפעל מן המראות שמתחת למים . באזור גם עצי המנגרובים רבים, המוציאים מעין צינוריות אוויר מעל למים, וכך שורדים בים המאוד מלוח . מחלקה שלנו ישבה קבוע על האי טיראן, שיחד עם האי סנפיר מהווים את מְצָרֵי טיראן . היינו מפליגים אליהם באמצעות אחת משתי הנחתות הישנות שברשותנו, כדי להביא אספקה לחיילים ולבדוק את השטח שמסביב . יום אחד הגיע לשארם "כריש", סגן אלוף מפורסם מחיל הים . היו לו אצבעות צהובות מעישון . תמיד היה במצב רוח טוב, עם חוש הומור מיוחד, מתובל בחוכמה יהודית . הוא בא לא מצויד, התלונן שקר לו, וביקש לשאול את מעיל הרוח שלי . הסכמתי, אחרי שהבטיח לי שיחזירו לי אותי...
אל הספר