אחד המכתבים שריגשו אותי יותר מכול היה מכתבו של הרב הראשי לישראל, הרב ישראל מאיר לאו . ישבתי שבעה ברחוב יהושע בן נון בתל אביב על מות אמי מכלה וזכיתי לביקור אבלים של הרב לאו . הרב לאו הוא אחד האנשים הטובים שאני מכיר . דרכו דרך נועם בכל התנהלותו . הוא גם חיתן את בתי איילה, זה הצליח לו . הרב לאו כתב לי, הפליג בשבחים, ציין את עברי בשואה ואת התרומה שלי כאן בארץ לביטחון המדינה . לדעתו אני מסמל במידה רבה בעיקר את התקומה הלא תיאמן, שהתרחשה בארץ . כך כתבה אלי משפחתה של שיר קורן, שלכבודה ניטע עץ ביער הילדים : התרגשנו לקבל הזמנה לבוא לנטוע עץ להולדת שיר שלנו . הרעיון היה נפלא וכן גם הביצוע . הגענו כל המשפחה . למרות מספר הילדים הרב שהיו במקום, ההרגשה היתה שחיכו רק לנו . הרגשנו שרמת השרון כולה משפחה מורחבת, [ שהיא ] שמחה איתנו בנטיעת העץ . הוא בהחלט סימן ‑ דרך וקשר למקום . נטפח קשר זה . נקווה שיחד, שיר והעץ יגדלו, יכו שורשים ויניבו פירות . ברגשי הערכה, שיר קורן והמשפחה גברת אחרת, שבינתיים ירדה עם משפחתה מהארץ, כתבה בהקשר של יער הילדים : ביקרנו את העץ שנטענו לכבוד הבן, יונתן . הגענו מחו"ל והרגשנו שהה...
אל הספר