פירקתי את המיטה, קשרתי את שקית הניילון עם החלקים החשובים, שחלילה לא ילכו לאיבוד, אל המיטה, ואפסנתי במחסן . כך היה יונתן למספר שש שישן במיטה של אמו ושל בני דודיו, יעל, נמרוד, איילה, יאיר וחנן . יונתן בגר מהר יותר מאחרים, כבר מראשית חייו היה גדול מהסובבים אותו . ואז, בזריזות רבה, פירקתי את המיטה, הכנסתי את החלקים החשובים לשקית ניילון חדשה, וקשרתי היטב למיטה הקטנה . אם חלילה יאבדו חלקים, הלכה המיטה . אם זה יקרה, תהיה לנו בעיה אמיתית, כי כבר לא מייצרים יותר מיטות "לכל", אז איפה תישן התינוקת הבאה שתצטרף למשפחה ? מה, נקנה לה מיטה חדשה ? לא בבית ספרנו . איילי הולידה את נגה, נכדתנו האהובה, שבאה לעולם אחרי שלושה בנים . גם עבורה הרכבתי את המיטה . זכרתי היטב את תהליך ההרכבה, מה שהקל עלי כמובן . לאחר התלבטות החלטתי לצבוע שוב את המיטה, הפעם בצבע ורוד בהיר, כיאה לתינוקת . כן, נזכרתי, גם לה החלפנו מזרן . נגה היתה מספר שבע, שהתכבדה לישון במיטה המשפחתית המופלאה . כמה אפשר לישון באותה מיטה ? נגה הראתה סימנים שהיא רוצה כבר לצאת ממנה . כמובן, פירקתי את המיטה, קשרתי את השקית עם החלקים החשובים למיטה ‑ ואפסנ...
אל הספר