הגענו ליעד בשקט מוחלט . לא גילו אותנו עד שהגענו ממש לדלת הכניסה . פרצנו את הדלת באמצעות מתקן ברזל כבד והסתערנו פנימה, כשהכוח כולו אחרַי . כל אחד מן הלוחמים רץ אל פינתו . עם הפריצה פנימה, הבחנתי בשליח הסורי שרץ בפראות אל שולחן שניצב לפניו, במרחק כמה מטרים ממנו . לא הבנתי מדוע הוא רץ לשם, אבל ליתר ביטחון רצתי גם אני לאותו כיוון . יכולתי, כמובן, לשחרר צרור אבל זכרתי שרפי אמר כי חייבים לתפוס אותו חי . הכול התרחש מהר מאוד . הבחנתי שעל השולחן מונח קלצ׳ניקוב . הבנתי למה השליח הסורי רץ בכל כוחו על מנת להשתלט על הקלצ'ניקוב . בלי לחשוב פעמיים, זינקתי בריצה פראית כדי להגיע לקלאצ׳ לפניו . שנינו היינו בערך באותו גיל, אבל כנראה הייתי זריז ממנו . הגעתי ראשון ‑ והקלאצ׳ בידי ! תוך דקות ספורות איבטחנו את כל הכניסות והיציאות של הבית, מבפנים ומבחוץ . רפי נכנס מיד אחרינו, מסרתי לו את שני הקליינטים . התכוונתי לעזוב את הבניין ואז הבחנתי במשהו שמאוד התאים לי ולאנשַי : באמצע הסלון עמד שולחן גדול, ערוך להפליא, מוכן לארח ״אנשים חשובים מאוד״ . הכול הוכן, כנראה, לכבודו של האורח המיוחד שהסתנן לרמת הגולן והגיע אל הפ...
אל הספר