167 ‘דבר' על שרה לוי-תנאי ולהקת ענבל עורר התנגדות ביצירותיה של לוי-תנאי . לוי-תנאי היטיבה להסביר את צירוף החומרים הפולקלוריים עם טכניקות מחול בימתיות : "איני מבחינה בתהליך היצירה . זה ענין של שנים, של צמיחה איטית ; את המקורות המוסיקאליים הסיפוריים והתנועתיים אנו מביאים מן הבית . מן המסורת, לא מבית-הספר ולא מן האקדמיה" . היא ניסתה להסביר ולהוכיח שהשימוש שלה בחומרים פולקלוריים לא הפך את להקתה ללהקת פולקלור, "'ענבל' - מסבירה שרה - 'עושה כמיטב יכולתה ליצור מחול בלשון מיוחדת, מחול אמנותי ולא פולקלוריסטי, כפי שחושבים רבים . ואמנות דורשת סגנון, קו עדין, וכלים 37 ההסתייגות מסגנונה המיוחד של לוי-תנאי לא פסקה גם משוכללים'" . כאשר גויסו כוריאוגרפים בעלי שם לסייע לאימון הלהקה . אז הובאו כנגדה טיעונים ברוח טהרנית : "האם אין סכנה שהחינוך של אנה סוקולוב ייצור ערבוב תחומים, מין שעטנז ? ‘חלילה ! ' עונה שרה, ‘אין כאן שעטנז אמנותי . אנה [ סוקולוב ] מעולם לא נגעה בכוריאוגרפיה שלי . היא דואגת רק לטכניקה, 38 מפתחת את הגוף ומשכללת את אמצעי הביטוי'" . המוזיקאי עובדיה טוביה פעל לצד לוי-תנאי והסביר כיצד הוא מעב...
אל הספר