163 מברוך אגדתי ועד ארקדי זיידס הערביים המייצגים תכונות "טבעיות"' המוטבעות בתרבות ובגוף של הרוקדים אותם, כלומר תכונות של ילידים, אם מקומיים ואם לאו . היררכיה זו מצויה גם בשדה המחול ובמיוחד ביצירות הבלט הקלסי של המאה ה – 19 ובהן למשל ריקודי אופי ( ריקוד המשלב ריקודי עם ובלט קלאסי ) הנחשב חלק מהותי מקורפוס יצירת הבלט אך מסומן כסוגה נמוכה יותר . חיפוש מסוג זה אחר אותנטיות או ילידיות עברית שורשית שמוצא את תשובתו בערביות מקומית או במזרחיות יהודית אפשר למצוא גם אצל ירדנה כהן, שלהבדיל מניקובה הייתה ילידת הארץ, ולה שורשים עמוקים בה ( דור שביעי ) . כהן נסעה ללמוד מחול אקספרסיוניסטי בווינה אצל אושיות המחול האקספרסיוניסטי הגרמני, ובהן גרט פלוקה, תלמידה של מרי ויגמן, ועם חזרתה לארץ העידה על כך שהמפגש עם אירופה גרם לה לחפש ביתר שאת אחר שורשיה ( כהן, 1976 ) . שורשים אלה היא מצאה בתרבות הערבית שהיא נחשפה אליה מילדותה בעיר שגדלה בה, חיפה . על אימוץ זהות ערבית מקומית, זו אשר נתפסה בעיניה "אותנטית" ושורשית אפשר לדבר, אומרת מלכה ילין, "במונחים של כנעניות כמושג 32 תרבותי, פרקטיקה חברתית והבעה אמנותית" ( מ...
אל הספר