פרק שישי: בחירה חופשית, שגגה ואונס

רחיבהוח פויתתווגגהו א נס  151 ייחשב כרלוונטי לצו . 2 במסגרת הדפוס הסמכותי החירות היא תנאי מכונן למתן ערך חיובי לציות לצו האלוהי ולמתן ערך שלילי למרי, וכן למתן גמול הולם עבור היענויות אלה . חירותו החיובית של האדם עשויה להיחשב כיסוד סובסטנטיבי בערכה הסגולי של המציאות האנושית ביקום . לעניין זה ישנן השלכות לגבי ייחוס ערך מוחלט לחיי האדם באשר הוא, והשלכות אלה עשויות להתבטא אף במסקנות הלכתיות בסוגיות שעניינן הצלת חיי אדם . כבר במקרא ניכרת המתיחות בין דפוסי החשיבה השונים בנוגע לנושא הבחירה החופשית . 3 במחשבת חז"ל מתמקדים הדיונים המפורשים בסוגיה זו בהתמודדות שבין חירותו החיובית של האדם לבין ההשגחה האלוהית, המתפרשת ככוללת גם את ידיעת העתיד, ומכאן שאינה מותירה, לכאורה, מקום לחופש בחירה . 4 לבעייתיות עקרונית זו לא הוצעו פתרונות שיטתיים חד-משמעיים, ובלשונו של א"א אורבך : כפי שנראה, לא העלו התנאים במאה הראשונה והשנייה, ולא האמוראים אחריהם, פתרון לבעיה . האמונה בשני העיקרים – 2 . לדידם של הנוטים לגישה הציוויית, תודעת הסיכון הבלתי-נמנע הכרוך בבחירה מתוך חירות היא נקודת מוצא להתמודדות עם בעיית התאודי...  אל הספר
תבונות