פרק שני: לקראת המדינה שבדרך על היחס של הזרמים והקהילות השונות למושגים מדינה וממלכתיות

בגלות . פאר היצירה היהודית, התלמוד הבבלי, נוצר בבבל . בשנת ,538 על אף הצהרת כורש, "מִי בָכֶם מִכָל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָלִַם אֲשֶר בִיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים 55 העדיפו רבים מבני העם היהודי להישאר בגולה ולאאֲשֶר בִירוּשָלִָם", לשוב לנחלת אבותיהם . רק 42 אלף איש עלו לארץ, רובם מדלת העם . אין זה המקום לבחון לעומק את היחס שבין הדת ללאום . מאז ראשית הציונות הפכה השאלה למיותרת . תרומתה של הציונות החילונית להידוק הזיקה שבין הדת ללאומיות לא תסולא בפז . ואולם, לא רק המתח שבין דת ללאום עולה מעיון בפרקי התנ"ך, אלא גם המתח שבין פרטיקולריות לאוניברסליזם . די אם נזכיר שתי מגמות הפוכות : מחד גיסא, מצוות רבות חוסות תחת ההגדרה של "מצוות התלויות בארץ", ביניהן : מתנות כהונה, מתנות עניים, ומצוות הנוגעות לקדושת הארץ כגון : כלאיים, נטע רבעי, שמיטה, יובל ועוד . מצוות אלה מדגישות את האלמנט הפרטיקולרי, הלוקלי, של היהדות . מאידך גיסא, היהדות מכילה בתוכה היבטים אוניברסליים הנוגעים לצדק, יחס לעבד ולזר, צדקה ועוד . כל אלה מעלים את שאלת מקומה "הדתי" של ה...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)