האם ביסוס זכויות נפגעי עבירה בישראל מוביל להחמרה בענישה?

312 פרק אחד-עשר עליהם עונשים משמעותיים . קמפיינים נגד הסדרי טיעון שהתביעה מבקשת לערוך כאשר אלו נתפסים כמקלים יתר על המידה הפכו חלק ממציאות תקשורתית מוכרת, וכך גם כתבות ביקורתיות כלפי שופטים שמשחררים חשודים ממעצר או לא מחמירים די בעונשם . פעמים רבות יוצרת הרטוריקה קשר ישיר בין חומרת גזר הדין לבין סיכויי השיקום של נפגעת העבירה ויכולתה לסגור מעגל . אמנם, גם בישראל מסתייגים חלק מהתומכים בזכויות נפגעי עבירה מהדימוי הציבורי החד-ממדי של הנפגעת המטיפה להחמרה בענישה, אך הבחנות אלו תופסות נפח קטן בלבד בדיון הציבורי, וקולותיהם של נפגעי עבירה הנרתעים מענישה מחמירה כמעט ואינם נשמעים ( פלג, 2014 ) . הדיון הציבורי אודות נפגעי עבירה אף נוטה להתעלם מהאפשרויות הגלומות בפנייה להליכים חלופיים דוגמת הליכי צדק מאחה . דיאלקטיקה זו יוצרת קשר אמיץ בין טובתו של נפגע העבירה לבין ההליך הפלילי ותוצאותיו אך מזניחה אינטרסים אחרים, כמו פיתוח רשתות תמיכה סוציאליות או הקמת קרן פיצויים ( שפירא-ברמן, 2003 ; ינאי, 2007 ) . מגמה זו משתנה במידת מה באמצעות שני מיזמים שנוסדו בעשור האחרון, אשר נועדו לתת תמיכה נפשית, משפטית וכס...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ