באות מאכזבה : גישות ניאו-קלאסיות 71 עיקרית עם העבריינות ולא כחלק מאסטרטגיה כוללת ( Schell‐Busey, Simpson, Rorie, Alper, 2016 ; Henning, 2015 & ) . פרנקלין צימרינג וגורדון הוקינס ניסחו מספר עקרונות המשמשים עד היום כיסודות לדיון אודות אפקט ההרתעה ( 1976 Zimring & Hawkins, ) . צימרינג והוקינס מתייחסים להבחנה בין הרתעה כללית ( General Deterrence ) ו הרתעה אישית ( Individual Deterrence ) . הראשונה מכוונת לחברה בכללותה, ולתקווה שהחשש מפני הענישה יווסת את התנהגותם של כלל האנשים, והשנייה מכוונת לעובר החוק שנענש, בתקווה שהמסר העונשי ימנע ממנו לבצע עבירות בעתיד . צימרינג והוקינס הדגישו שההשפעה המרתיעה של ודאות העונש על התנהגות האדם מתייחסת להערכה הסובייקטיבית שלו לגבי ההסתברות שייתפס וייענש, אותה ניתן לכנות ודאות נחזית . המשתנה החשוב, אם כן, אינו ההסתברות האובייקטיבית שמבצע העבירה ייתפס או חומרת העונש שיוטל עליו, אלא הערכתו הסובייקטיבית לגבי סיכוייו להיתפס ועוצמת העונש הצפוי לו . מחקרים שונים, בהם העריכו נבדקים את הסתברות התפיסה ואת רמות הענישה עבור עבירות שונות, מצאו קשר רופף בלבד בין המציאות ה...
אל הספר