ייצוג וזיכרון בקצה הראש תסרוקות מסורתיות בקרב נשים־פליטות בישראל

48 תמר ערב כמרחב בעל משמעויות פוליסמיות, זכה לתשומת לב רבה במחקר האקדמי על אודות קהילות עקורות ( Bui, 2018 ; Cohen, 1997 ; Herlihy & Turner, Sen, 2014 ; Wise, 2004 ; 2007 ) , אשר נישאות בזיכרון הקולקטיבי ואורגות לתוכן מיתוסים היסטוריים המיוחסים לארץ המוצא ( 1991 Safran, ) . אולם, תשומת הלב האקדמית מהדקת את הקשר בין זיכרון של פליטים לבין נסיבות טראומתיות שזרעו חורבן והרס בחייהם והביאו למנוסה מארצם . זהו זיכרון קולקטיבי שעיקרו נוצר על רקע תנאי רדיפה, אפליה והיעדר האפשרות לשוב לאדמתם . כנגד רקע זה, אבקש להרחיב את ההתייחסות לזיכרון אתני-מגדרי, ולבחון אותו כסוכן מרכזי ביצירת תחושת זהות ייחודית ומובחנת, שבמסגרתו ניתך סדר תרבותי ישן אל תוך מציאות חדשה . אטען כי הגירה כפויה מאפשרת לגוף הנשי לחולל מופעים תרבותיים חדשים במסגרות קולקטיביות מקובלות . תסרוקות מסורתיות מוטבעות בזיכרון הגוף הקולקטיבי ( collective body memory ) , כאוסף של נטיות התנהגותיות וטקסיות, שהתפתחו במהלך חוויות משותפות קודמות ואשר מגולמות מחדש במסגרת אינטראקציה חברתית . זוהי פעולה הנרקמת במעבר לחברה הישראלית ועיקרה בשחזור ועיצו...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ