המרחב הממשי: המערה

מערת המכפלה, המרחב המקודש, נתפסה בעיני הילדים כסיבה וכתכלית להיותם במקום, מושא של אידאלים, חלומות, אמונות ומאבקי חורמה ״ . ( עמוד 236 ) ״ המרחב המקודש - ובלבו מערת המכפלה 239 חומריו ועיטוריו . גבולות פיזיים וסימבוליים בתוכו מפרידים בין קודש לחול, והם ידועים וניכרים לעין כול . קו הגבול ניכר בדלתות מסיביות, בשערים כבדים, במעלה המדרגות, במדרג חללים קטנים וגדולים, בגאומטריה ייחודית, בסממנים קישוטיים ובמשחקים של אור וחושך . המבנה נבנה במקור כחצר פתוחה שגודלה 34 על 59 מטרים, מוקפת בארבע חומות, והיא נועדה לשמש מקום כינוס למבקרים במערה . יסודותיו הונחו על גבי שכבת הסלע המקורית . קירות המתחם בנויים מאבני גזית ענקיות מסותתות ומתואמות זו לזו ללא מלט ביניהן . חציים התחתון חלק, ואילו חציים העליון עשוי פסים בולטים ושקועים . חלקו הפנימי של מתחם המערה בנוי מפסים של אבן גיר אדומה ולבנה, לסירוגין, מן התקופה הממלוכית המאוחרת . במהלך ההיסטוריה, בין כיבוש לכיבוש, התאים המבנה את ייעודו לשמש מקום קדוש לשליטיו החדשים . בתקופה הביזנטית שינו הנוצרים את החצר הפתוחה לבזיליקה, ובמאה השביעית הפכו אותה הערבים למסגד ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה