והגענו 55 כרמל : בשבת ישבנו ליד השולחן, ואבא שלי אמר שעוברים דירה . . . חשבנו שעוברים למקום כמו פתח תקווה, אבל אבא שלי אמר : "לא פתח תקווה . עוברים לעיר עם הרבה ערבים" . . . כשהגענו אני זוכרת הרבה אנשים . . . אני ממש זוכרת שישנו לא כל המשפחה . . . לא עם אבא ולא עם אימא . יעל : הלילה הראשון שלי בחברון היה לילה צפוף מאוד, כיוון שהגיעו הרבה יותר משפחות מהמתוכנן . כל הגברים ישנו בשלושה חדרים, ואנחנו, הילדים, ישנו עם האימהות שלנו בחדר זוגי בצורת ריבוע, שהייתה בו מיטה זוגית ושירותים, וכולנו ישנו על שמיכות מסביבן . תמיד צחקנו שחלק מאתנו ישן מעל למזרונים וחלק מתחת להם, מרוב שלא היה מקום . . . בעל המלון היה איש מוזר, קראו לו פוואז קוואסמה . היו לו שפם אפור וקרחת, והוא נהג להסתובב בינינו כל השבוע . ראינו אותו כל הזמן ודיברנו אִתו הרבה . . . הייתה לנו גאוות יחידה מאוד גבוהה, והמציאו לנו המון שירים . אלי : זה היה מבנה ערבי אותנטי קלאסי, שהיה בנוי בסגנון מלון בוטיק ערבי, עם חללים גדולים . היו שם 20 25 חדרים גדולים . . . מלון שהיה מוקף בחיילים . . . אני זוכר במעורפל את ליל הסדר . ישבנו בחדר האוכל במ...
אל הספר