המיתוס בראי חקר הזיכרון הציבורי

סוף דבר 344 הפרטים לתקוף דמויות, ערכים ואירועים ספציפיים בלי לפגוע בזכר הנופלים או בהישגים צבאיים . סוכני הזיכרון השונים שיצרו את המיתוס, ביססו אותו וערערו עליו, בכל התקופה הנדונה, עשו במיתוס שימוש לצורכיהם : הצבא וצמרת המדינה השתמשו בו כאמצעי חינוכי ולצרכים פוליטיים ; כתבים וסופרים השתמשו בו, הן בעת עיצובו הן בעת פירוקו, לקידום הקריירה שלהם ; אחדים מיוצאי יחידה 101 והצנחנים השתמשו בו להנצחת עברם ולקידום האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם . מחקרים מראים כי בעיתות של יצירת מסגרות חדשות מיתוס מסייע, באמצעות ההזדהות שהוא יוצר, לעצב את התודעה החברתית והלאומית, להניע את הפרט לפעולה בהתאם לפרשנות שהמיתוס מציע למציאות החברתית, להתמודד עם קשיי התקופה ולהציע תקווה . חקר מיתוס יחידה 101 והצנחנים מאשש תובנות אלה : בתקופת פעולות התגמול ובתקופות הבאות סייע המיתוס לעצב את דמותו של הלוחם בצה"ל ואת תודעת 'העברי החדש' ; הוא האדיר את אתוס ההתנדבות וסייע לחברה הישראלית, באמצעות האקטיביזם שביטא, להתמודד עם המציאות הביטחונית . בחינת המיתוס איששה את ההנחה בדבר מגבלות האליטה הפוליטית בעיצוב הזיכרון הציבורי ....  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב