בין הערכה לביקורת: היחס המורכב למאיר הר־ציון

פרק שישי 316 ברומן 'התגנבות יחידים' של יהושע קנז, שראה אור בסתיו ,1986 הוצגו הר-ציון ושרון באנלוגיה לגיבורי מרד בר כוכבא, כביטוי להערכה, בדומה לאמירה על 45 באחת מכתבותיו הציג מילשטיין הר-ציון שיוחסה לדיין שנים רבות קודם לכן . את יכולותיו הצבאיות הגבוהות ואת אהבתו ורגישותו לטבע . 46 בסיקור עיתונאי של הלווייתו של אלברט בוכריס, אזרח עובד צה"ל שנרצח בשכם ביולי ,1985 תואר הר-ציון כלוחם אגדי . לפי הכתבה, בלוויה עצמה הוקף הר-ציון במעריצים 47 שזכרו את פעולות התגמול שעליהן פיקד בשנות החמישים . בצד ההערכה, לא חסכו העיתונאים את שבטם מהר-ציון . בכתבה על רותי הר-ציון, האישה שלצידו, הוצג הר-ציון כלוחם אגדי וכסמל הגבורה והעוז, אך גם כאדם זועף ולא חביב, בניגוד לאשתו . בני הזוג הר-ציון עומתו עם השמועות בדבר הקשר שהיה להר-ציון ולמפקדו לשעבר, אהרון דוידי, עם המחתרת היהודית, אך הכחישו אותן בתוקף . יש בשמועות אלה להעיד על הדרך שבה נתפס הר-ציון בציבור הישראלי, ולאו דווקא לחיוב, אך הן נראו בעיני הר-ציון כמחמאה : 'אם היום, 30 שנה אחרי פעולות התגמול, כשאני בן למעלה מ- ,50 מייחסים לי מעשים 48 לא הכול בציבור ראו...  אל הספר