התמורות בזיכרון הציבורי: הגדרה מחדש של סולם הערכים

בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה 293 גבורה פיזית כבר איננה המדד היחיד במאמץ הנמצא עדיין בעיצומו, לכונן חברה עברית חדשה . לדעת ברטוב, המוסר והיחס לאחר עומדים בבסיס שאלת המפתח 106 לעומת אשר לדמותה העתידית של מדינת ישראל ושל החברה המתהווה בה . זאת, יוסף ארגמן סבר כי הר-ציון עודנו מייצג את 'העברי החדש' וטען כי ברטוב 107 דיון זה מראה כי באמצעות ערעור סולם הערכים מוּנע מ'תסביכים גלותיים' . הישן, שהעמיד במרכזו את הגבורה הפיזית, ביקש ברטוב לעצב סולם ערכים חדש ל'עברי החדש' ולחברה הישראלית, שבמרכזו ניצב המוסר . פולמוס זה, שהוא במובנים מסוימים המשכו של פולמוס 'האקטיביסטים' ו'המתונים' משנות החמישים, משקף היטב את השבר שהתגלע בחברה הישראלית לאחר מלחמת יום הכיפורים, את המחלוקת בין ניצים ליונים, את אובדן האמונה בכוחו של צה"ל כאמצעי בלעדי לפתרון הסכסוך הישראלי - ערבי ואת השאלות המוסריות שהתעוררו בחברה הישראלית בעקבות מבצע ליטני, גם כלפי אירועים מעברהּ . יתרה מזו, מחקרים העוסקים בזיכרון ציבורי מראים כי פעמים רבות המאבק על ה ז י כ ר ו ן הציבורי הוא במידה רבה גם מאבק על עיצוב ה ז ה ו ת 108 הדבר...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב