סדקים במיתוס המוסריות של הלוחמים

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים 235 גם הציגו את היחס הנפשי המורכב של החברה הישראלית לשימוש בכוח, שלפיו הנכונות להילחם בשעת הצורך מלווה בלבטים ובביקורת עצמית, תולדה של הקונפליקט הפנימי בין חרדה קיומית לתחושת עוצמה . היבטים דומים של היחס לשימוש בכוח באו לידי ביטוי בעיסוק בדמותם המוסרית של לוחמי יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול . בכתבות שסיקרו את פעולות התגמול בשנות החמישים לא עלתה כלל שאלת מוסריותם של הלוחמים, משום שלא היה ספק בכך, אבל לאחר מלחמת ששת הימים שאלות של מוסר והיחס לאויב תפסו מקום מרכזי כמעט בכל כתבה על יחידה 101 ופעולות התגמול . המגמה שהחלה עם כתבתו של רומן פריסטר ב'הארץ' על מאיר הר-ציון, בשלהי ,1965 ושהעלתה שאלות מוסריות על פעולות התגמול, התפתחה ביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים והייתה מנוגדת להתגייסות העיתונות בתקופת פעולות התגמול לעיצוב אתוס המוסריות של החייל הישראלי . השיח הציבורי אשר לפעולת קיביה לאחר מלחמת ששת הימים, כמו בתקופה שקדמה לה, נותרה פעולת קיביה סמל להרג, ל ל א כ ו ו נ ה ת ח י ל ה , של חפים מפשע . בשנת 1965 ניסה בן-גוריון להטיל על לבון את ההוראה ואת האחריות ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב