סיכום

התבססות המיתוס : בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים 195 ולחציית הגבולות, תרתי משמע, שהיו מנת חלקם . המגמה המעורבת מעידה על שינוי בערכיה של החברה הישראלית, אך גם משקפת את בעיות הביטחון השוטף – תקריות הגבול עם סוריה והחל מינואר 1965 גם פיגועי הטרור של הפת"ח – שהוסיפו להטריד את המדינה, אף שלא היה חשש לאיום על קיומה . בשנת 1966 החלה בישראל תקופה של שפל כלכלי, ותחושה של רפיון, בעיקר 157 באביב 1967 ההסלמה בגבול הסורי הגיעהבקרב הנוער, אפפה את מדינת ישראל . לשיאה, וכך היה גם בגבול המצרי : ב- 15 במאי 1967 נערך צבא מצרים בלב סיני, ב- 22 במאי סילק נאצר מחצי האי סיני את כוח האו"ם שהוצב בו לאחר מלחמת סיני, ויום למוחרת סגרה מצרים את מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים, אקט 158 תקופת ההמתנה, מאמצע מאי 1967 ועד לפרוץ שנתפס בישראל כ'קזוס בלי' . מלחמת ששת הימים, ב- 5 ביוני ,1967 התאפיינה בחרדה קיומית לגורל המדינה 159 על המיתון הכלכלי והתערערות האמון בממשלתו של ובמצב רוח לאומי ירוד . לוי אשכול נוספה תחושת חוסר האונים לנוכח המצב הביטחוני . משה דיין, רמטכ"ל פעולות התגמול ומלחמת סיני, נתפס בציבור כמי שיוכל להושיע...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב