אתוס המוסריות: ניצנים של ביקורת

התבססות המיתוס : בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים 189 טוב הוא קודם כול אדם מוסרי . בה בעת הצנעת אירועים לא מוסריים מעברה של החברה הישראלית ביטא את רצונה לראות בעצמה חברה מוסרית ומתוקנת . מגמה זו הועצמה על רקע ערכים ליברליים שהחלו להשתרש בחברה עם תחושת עליונות מוסרית ביחס לארצות ערב . בשיח התקשורתי המרכזי של שנות החמישים אין כמעט עדות לשאלות מוסריות שליוו את פעולות התגמול . על מיתוס המוסריות ערער לראשונה עיתון 'הארץ' באמצע שנות השישים : כתבה על הר-ציון העלתה את השאלה המוסרית והעמידה אותה לראשונה לדיון נרחב . עורך מוסף 'הארץ', נתן דונביץ, כתב בטור בשם 'ההילה והמציאות' כרקע לכתבה, באותו גיליון : 'קרבות הרסו מחסומים מוסריים ורגשיים רבים . תמיד . מי שרעד כולו בהרגו את האויב הראשון, עשה זאת אחרי 136 תיאור זה כן ללא רתע, ואפילו מתוך מה שקרוי במונח צבאי "ששון הקרב"' . בא בניגוד לניסיון שנעשה בשנות החמישים ובראשית שנות השישים לתאר את הצנחנים כדמויות מופת מוסריות . את הר-ציון עצמו, שבאותה עת עוד היה 'אגדה' בציבור הישראלי, הציג דונביץ כאדם אשר 'לא רק עבר את הגבול הטריטוריאלי . 137 הוא הטיח ביקורת ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב