'סמל הלחימה של יחידות הצנחנים': מאיר הר־ציון

פרק שני 122 בינואר ,1954 עם איחוד יחידה 101 והצנחנים, התמנה הר-ציון למפקד פלוגה א' בגדוד הצנחנים 890 ובהמשך למפקד הסיירת החטיבתית . יכולותיו של הר-ציון הביאו לקידומו המהיר בסולם הדרגות, לעיטורו בדרגות קצונה על ידי הרמטכ"ל דיין בלי שעבר קורס קצינים, ולקביעתו של דיין כי בעיניו הר-ציון הוא 'החייל 366 בכל אלו דיין לא רק הביע את הערכתו להר-ציון הטוב ביותר שקם לצה"ל' . אלא גם קיבע את דמותו כדמות מופת וכמודל לחיקוי בצבא . מגמה זו באה לידי ביטוי גם בהענקת ציון לשבח, שהומר בשנת 1973 לעיטור העוז, להר-ציון על חלקו במבצע עלי זית ( פעולת כנרת ) , בדצמבר 1955 . בשירותו בצנחנים נטל הר-ציון חלק בפעולות רבות שהקנו לו מוניטין של לוחם עז נפש, סייר מחונן ומפקד בעל כישורים יוצאי דופן : 'הוא היה אמיץ מאוד', כתב לימים רפול, 'מחושב מאוד, בעל תפיסה טקטית בלתי רגילה, שקט, מקובל מאוד על אנשיו [ . . . ] הייתה בו מנהיגות 367 המגמה טבעית [ . . . ] ואנשיו היו מוכנים ללכת אחריו לכל מקום, בלי היסוס' . הממסדית לקדם את הר-ציון, לעטרו בעיטורים ולהופכו לסמל של לוחם מופתי ומודל לחיקוי השתלבה בתהליך הספונטני של הפצת מעלליו ...  אל הספר