אמצעי התקשורת

היווצרות המיתוס : שלבים ראשונים 63 פי גישות אלה, אנשי התקשורת משתייכים לאליטה חברתית שערכיה קרובים יותר לאלה של הממסד הפוליטי מאשר לאלה של הציבור הרחב . ובנוסף, בתקופה 43 הנדונה מימן הממסד רבים מאמצעי התקשורת . לאחר הקמת המדינה, כמו בתקופת המנדט, ראה הממסד הפוליטי בתקשורת זרוע של הממסד ואמצעי לבניין האומה, שיש לשלוט בו ולפקח עליו על מנת לקדם 44 בה בעת העיתונות עצמה גילתהמטרות אידיאולוגיות, לאומיות ופוליטיות . מידה רבה של מה שנתפס כאחריות לאומית וחברתית והטילה על עצמה מגבלות 45 ובראשן ציות לממסד הפוליטי, ובכך שימשה כעיתונות מגויסת שנים רבות . בתקופת פעולות התגמול הייתה התקשורת במידה רבה שופרו של הממסד . היא הפיצה את מסריו וסייעה בביצור מעמדו . הדבר נכון על אחת כמה וכמה לגבי הביטאונים המפלגתיים, השבועון הצה"לי 'במחנה' ושתי תחנות הרדיו הממסדיות . עם זאת, מחקר השנים האחרונות מראה כי היחסים בין הממסד הפוליטי לתקשורת התאפיינו בשנות החמישים גם בעימותים, לצד שיתוף פעולה, וכי יכולת ההשפעה של הממסד הפוליטי והעומד בראשו, דוד בן-גוריון, הייתה פחותה בהרבה ממה שביקש בן-גוריון להשיג וממה שמיוחס לו בד...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב