מדיניות הגמול

רקע היסטורי, 1949 - 1956 31 בשנים 1952 - 1956 לאלימה יותר . החל משנת ,1954 עם שינוי מדיניות הגמול והפנייתה כלפי מטרות צבאיות, ולא אזרחיות, גדל מספר הנפגעים מבין חיילי צה"ל . אשר לנזקים הכלכליים של ההסתננות, בשנים 1952 - 1954 חלה עלייה הדרגתית בעלויות הכלכליות של ההסתננות, והחל משנת ,1955 כאשר השתנו מניעי ההסתננות וגברה ההסתננות המאורגנת למטרות חבלה, חלה ירידה בעלות הנזקים הכלכליים של ההסתננות . כמענה לבעיית ההסתננות הוכרז השטח שבקרבת הגבול כאזור ביטחון ונאסרה בו תנועת אזרחים . כמו כן, הותר לכוחות הביטחון לירות במסתננים, מכל סוג שהוא, וביישובים הערביים שהיו נתונים תחת ממשל צבאי, עוד מאוקטובר ,1948 21 בשלהי 1948 בוצעו נעשו מדי פעם בפעם סריקות למציאת מסתננים ולגירושם . פעולות התגמול הראשונות, שהתאפיינו בפשיטה של יחידות קטנות מעבר לגבול 22 לרוב בוצעו הפעולות נגד המסתננים שלגביהם וירי לעבר מטרות או מיקושן . נודע כי ביצעו מעשי גנבה וחבלה בישראל . עד מהרה התברר כי לא ניתן לאתר את המבצעים עצמם וצה"ל החל לתקוף, בכוחות גדולים יותר, כפרים או מאהלי בדואים, בעיקר ברצועת עזה ובגדה המערבית, שמתוכם או...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב