זיכרון וזהות ביהדות ובציונות

16 מבוא לדברי מרדכי בר-און, המהפכה הציונית עיצבה זיכרון ציבורי חדש המבוסס על 24 על פי אוחנה וויסטריך, נרטיב לאומי זה קיבץהנרטיב הלאומי במקום על זה הדתי . סיפורים שונים של תפוצות יהודיות ממקומות שונים לנרטיב-על של גלות ותקומה, שיבה מחודשת למולדת ויצירת אדם חדש, ועשה שימוש בסמלים, ריטואלים ומיתוסים של הדת וההיסטוריה היהודיים . יתרה מזו, המיתוסים הישראליים ענו על רבים מהאתגרים שעימם היה על המדינה להתמודד בראשית דרכה : ביטחון 25 הקשר בין דםלאומי, התיישבות חלוצית, קליטת עלייה וכור ההיתוך, חינוך ועוד . לאדמה, מוות לזיכרון, גבורה להקרבה, היה מצע נוח לצמיחת מיתוסים לאומיים ולהאדרתם . 26 החל מסוף שנות השבעים של המאה העשרים נתונה חשיבותם הסימבולית של מיתוסים מכוננים אלה לפרשנות ולהערכה מחודשים, כמו גם לבחינה מדעית-ביקורתית . 'זיכרונות שכנגד' ופרשנויות שונות של העבר מטילים ספק במיתוסים אלו, מאתגרים את הזיכרון הציבורי הישראלי ומציגים תהליך שעיקרו מַעֲבר מזיכרון ציבורי אחיד למספר רב של זיכרונות ומחוויה קולקטיבית מאחדת 27 תהליכים אלה באו לידי ביטוי בפולמוס שעורר הדים רבים במחקר להפרטתה . האקדמי ובשי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב