פרק 20: ייבום ואיסור עריות

בחיים לא רק נוח ואשתו, כי אם גם בניהם ונשותיהם . בדור שלאחר מכן, דור נכדיו של נוח, יהיו נישואים של בני דודים בלתי ‑ נמנעים . אשר לעולם החי, הרי שמכל בעל חיים הובאו לתיבת נוח רק שניים - זכר ונקבה . במציאות שכזאת אין מנוס מזיווג בין זכרים ונקבות שנולדו לאותם הורים . מתיאור זה של ההיסטוריה האנושית עולה שאיסורי העריות הראשונים היו "אנכיים", כלומר בין אב לבתו או בין בן לאמו . נושא זה עומד במרכז הסיפור של לוט ובנותיו . סדום ועמורה הושמדו באש וגופרית שהמטיר ה' מן השמים . לוט ובנותיו נמלטו מסדום, התמקמו במערה ונוכחו כי העולם סביבם נהפך לעיי חורבות . הבנות האמינו כי כל הגברים הושמדו . הן השקו את אביהן יין ושכבו עמו . מהבנים שנולדו להם צמחו המואבים והעמונים . הסיפור עצמו מלמד שהתופעה היתה, כנראה, מוכרת . אפשר גם שיש בו ראשית התנערות מתופעה זו, שהרי היה צורך להשקות את האב יין כדי שישתכר לבל יבחין שהוא שוכב עם בנותיו . ניתן אפוא להניח שאילו ידע לוט על המתרחש, לא היה מסכים וכנראה לא ניתן היה לשכנעו, מחמת האיסור על יחסים אלה . מן ההיבט הפסיכולוגי, ניתן לגרוס כי האירוע משקף מאוויים מוסווים . הצורך לה...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)