ה מ ו ח ש ל י ו א ני 153 מאיה, שהיתה באמצע הטיפול עם זקנה, קלטה אותי וחייכה . "אני יודעת שאתה באת להיפרד אבל אני מציעה שתיגש קודם לריפוי בעיסוק . ואז תחזור לכאן . " וסיוון אמר, "תשים את העוגיות שם ! " אוקיי . נלך קודם לריפוי בעיסוק ואז נחזור להגיד שלום . בחדר הגדול שבמרכזו שולחן ענק היו שבעה מקרים שונים, כל אחד שקוע במכשיר לפניו . מישהו השחיל טבעות צבעוניות על מוט קצת גבוה . שלומית, אחד המקרים הקשים, שהיתה שנה לפנַי וכנראה תהיה גם שנה אחרַי, השתלטה כרגיל על הלוח הירוק שמחוברים אליו איזה שלושים ריבועים של סקוטש . מישהו הוציא אטבים ואמור היה לחבר אותם ללוח, להושיט, לפתוח ולסגור . כמעט פרצתי בבכי . אני בחוץ והם ממשיכים . בצד ישב יוסף יוסף עם הזקן המדובלל, ומולו קופסאות הפאזלים המפורסמים . פאזל של ארץ ישראל, פאזל של העולם מתחת למים, ופאזל של יער . הוא סימן לי שאני אגש אליו . כשהתקרבתי הוא שאל אותי איזה פאזל כדאי לו להרכיב . ארץ ישראל מעלה לו את הלחץ דם . "ויער זה נורא ! " הוא דחף ממנו והלאה את היער, ופניו התעוותו . "יער זה תמיד אימה ופחד, לא ? " הוא נוטה לעולם מתחת למים . הוא הסתכל על התמו...
אל הספר