מבוא

14 מבוא 1 אף שהללו חשובים ממנו בשל השינוי שהביאו עימם באמצע שנות התשעים, 2 חוק-במעמד הנורמטיבי של חוקיה הרגילים של הכנסת ביחס לחקיקה החוקתית . יסוד : הלאום שואף — לדעת מכונניו, על פי לשונו ועל פי תכליתו — לעגן היבטים מסוימים בזהותה החוקתית הלאומית של מדינת ישראל, מהם שהיו מעוגנים כבר בחקיקה תת-חוקתית ומהם חדשים . אין מדובר ב"חוק חזון" מלא המעגן את כל רכיבי הזהות של המדינה ( הדמוקרטית, היהודית, המגינה על זכויות אדם והמקדמת ערכים נוספים הנוגעים לחזונה ) , אלא ב"חוק לאום", המעגן פן אחד בחזון 3 חוק זה הוא בת קול המבקשת, המדינה — היותה מדינת הלאום של העם היהודי . במובהק, להדגיש את הפן ה"יהודי" באנטינומיה הדיס-הרמונית אך המקיימת של 4 בחוקקה את החוק הזה כוננה היותה של מדינת ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" . הכנסת חלקים של החוקה החרותה ולא הותירה אותם פתוחים לשיחה ולאי-הסכמה מוסרית, חברתית, פוליטית, משפטית ותרבותית נמשכת . הכנסת הציבה לנו, המשפטנים והמשפטניות, עובדה שאין אנו בני חורין להתעלם ממנה . ואולם, כינונו של חוק-יסוד : הלאום הוא גם כינונו של שבר . בדונה בשאלת כינונו של חזון חוקתי במדינת ...  אל הספר