252 | ש י ח ה בשירות העשירים ; אך האירציונליות של הפשע ( "הוּא גָּנַב מַמְטֵרָה" ) וההסתתרות הילדותית ( "מִתַּחַת לַמִּטָּה" ) מצביעות מיד לא רק על הצביעות החברתית ( שבה בעלוּת על דשא היא נסיבה מקילה לגניבת ממטרה ) — אלא גם על מצוקתו הנפשית ועל שורשיהם הקיומיים של הפשע ושל העוול . הפשע הזה הוא מחאה, הוא אלימות המבקשת את עונשה מראש, רק על מנת להצביע על אלימות אחרת, רק על מנת לצעוק את צעקתה כלפי אטימות חברתית שלווה ומדושנת . לגיבור השיר אין אב, ואמו, שאולי אינו מכיר אותה כלל, היא רק שם בניירת, "שׁוּרָה בַּמַּחְבֶּרֶת שֶׁל / הָעוֹבֶדֶת הַסּוֹצְיָאלִית", כלומר 'מקרה סוציאלי' שולי, לא מפריע, לא בעייתי מבחינת החברה, ולכן כמעט בלתי קיים . אבל את הדממה הנואשת הזאת שבמוות ובכניעה מתרגם אותו נער-מוסד לזעקה רק מרגע שהוא עצמו התנער מהם, רק מרגע שנולדים בו ערך עצמי, רצון, ותסכול של תקווה : "אִמּוֹהִיא שׁוּרָה בַּמַּחְבֶּרֶת שֶׁל / הָעוֹבֶדֶת הַסּוֹצְיָאלִית" לא רק במובן הביוגרפי הפשוט : מבחינתו האימהות מתויקת כעת בדמותה הקרובה-רחוקה, המשכילה והכול-יודעת של העובדת הסוציאלית . "הַסּוֹצְיָאלִית" בעלת ...
אל הספר