פּלוּפּ!

232 | ש י ח ה פוּ-רוּאי-קֶ-יָה קא-וָּ'א-זוּטוֹבּי-קוֹ-מוּ מי-זוּנוֹ-אוֹ-טוֹ אם מספר ההברות מתאים, אפשר לשיר באותו אופן או לקרוא בקול כל הייקו . הנה לדוגמה עוד אחד — של סַנְטוֹקה — "הִנֵּה שָׂבַעְתִּי / אֲנִי מַנִּיחַ / אֶת מַקְלוֹת הָאֲכִילָה" . וביפנית : אי-טַא דַא-אִי-טֶה טַא-רי-טֶה הי-טוֹ-רי נוֹ הַ-שי וּ'וֹאוֹ-קוּ או הנה גם דוגמא עברית : שְׁ-מַע יִשְׂ-רָ-אֵל אֲ-דוֹ-נַי אֱ-לֹ-הֵי-נוּ אֲ-דוֹ-נַי אֶ-חָד "שמע ישראל" ניתן לחלוקה מדויקת של 5 - 7 - 5 הברות, אבל אינו הייקו משום בחינה אחרת . הייקו אינו רק צורה ומספרי הברות . כיום נכתבים שירי הייקו בכל מקום, ועדיין, דומה שכדי לבוא אל גנה הפנימי של שירה זו, יש לחזור תחילה אל שורשיה, אל עולמה של התרבות היפנית . ההייקו נוצר מן הצורה העממית של הרֶנגה — שירה דיאלוגית שמשתתפיה מחברים אותה בו בַּמקום, כל אחד בתגובה לשיר של חברו . מן הרֶנגה נוצרו כצורות עצמאיות ההוֹקוּ— החוליה הפותחת של הרנגה, והטַנְקה, שהיא בעצם הייקו עם שתי שורות נוספות המבטאות תובנה כלשהי . ההוֹקוּ, שכיום קרוי הַייקוּ, היה החוליה הקצרה יותר של השרשרת . הרֶנגה חוזרת לצורות פואטיות ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד