222 | ש י ח ה שרשרת הציטוט והגלגול מסופה אחורה, אנו עלולים לזקוף גבה מודרניסטית לא פעם ולא פעמיים . כמובן, "סוף ציטוט" כזה בכל נקודה היסטורית שהיא יהיה שרירותי למדי, אבל לצורך ההדגמה הצנועה שאני מבקש להציג כאן, אסתפק בשלהי העת העתיקה ובקצה חוט אחד מן המאה ה- 1 לספירה בדמותו של המשורר הרומי המפורסם קָטוּלוּס . מה למשל נֹאמר על קָטוּלוּס העושה כבתוך שלו בשירה הנודע של סאפְּפוֹמלסבוס "נראה לי שווה לאלים" ? הוא מתרגם ללטינית את שלושת בתיו הראשונים של השיר, 1 כמובן, בין פיתוח מוסיף עליו בית משלו, ומפנה אותו לאהובתו קְלוֹדְיָה ( היא "לֶסְבִּיָה" ) . עלילתי חדש ל'תרגום שתלטני' כזה מצויים גם אצלו ציטוטים וגלגולי מוטיבים מינוריים הרבה יותר . קטולוס, המיוסר באהבתו ללסביה, כותב בנהמת ליבו שׁ"דְּבַר אִשָּׁה לִמְאַהֵב 2 אבל נהמת הלב לחוד והשירה לחוד : "שְׁבוּעוֹת עַל מַיִם מְהִירִים וְרוּחַרָאוּי לְהִכָּתֵב" . אִשָּׁה אֲנִי כּוֹתֵב אֶל תּוֹךְהַמַּיִם" אומר אֶוּריפּידֶס, כחמש מאות שנה לפניו, ואין לנו ספק שקטולוס למוד הקלסיקונים הכיר היטב את הטור האֶוְּ'ריפידי ( שנותר בידינו כקטע בלבד ) . יכולנו לעצו...
אל הספר