132 | ש י ח ה מאזכורים קטועים במקרא עצמו די ברור שעלילותיו כללו מחזור סיפורים רחב בהרבה מזה המובא בנוסח שבידינו . השם יעקבאל מתועד כבר בתעודות היקסוסיות מצריות מן המאה ה- 18 לפנה"ס, ועלילות יעקב, ובפרט פרשת הבכורה והברכה, שייכות לרבדיו הספרותיים הקדומים ביותר של המקרא . סביר להניח שזיהוים של יעקב עִם ישראל, ושל עשיו עם אדום הוא אנכרוניסטי, ואין לו ולא כלום עם הרובד הקדום של הסיפור . זיהוי זה משקף ומסביר מציאות מדינית של תקופת המלוכה, בעוד שדמויותיהם של יעקב ועשיו אינן מאפיינות כלל את עמי אדום וישראל ההיסטוריים . האדומים לא היו ציידים נוודים ולמעשה לא נבדלו בתרבותם מבני ישראל ושאר העמים העבריים הדרומיים . תחת זאת, ברור למדי שדמויותיהם של האחים הן דמויות עלילה פולקלוריסטיות קדומות ביותר, קדומות אף ביחס לתקופת האבות, ושיוכם אליה נראה כפרי עריכה מאוחרת יותר : העימות בין עשיו ליעקב מבטא ניגוד אינטרסים בין ציידים לרועים, עימות שקדם בהרבה לעימות בין רועים לעובדי אדמה, המשתקף בסיפור הבל וקין . מבחינה סיפורית פרשת יעקב ועשיו מהווה חוליה עצמאית, וסביר שהמוטיבים הכלולים בה אף קדמו לדמויות שאליהן ...
אל הספר