ש י ח ה | 33 מצוות הכנסַת-כלה אינה אפוא אלא מצוות השבת אבידה לבעליה ; המשיכה הארוטית אינה אלא כיסופי הצלע החסרה אל בעליה, ולהפך . עד כאן עניינים דומים, אבל גם אם נקודת המוצא דומה, הרי המשמעויות הנלוות סבוכות ושונות . המיתוס היווני שהזכרתי למעלה אינו מנסה להגביל את עקרון העונג, אלא לנצל אותו ; אפלטון תולה בארוֹס "אהבת איש אל רעהו, שמלכדת את הטבע הקדום" . האתוס ההומוארוטי, המוסבר גם הוא באותו מיתוס, אינו נבחן באמות-מידה פריוניות, אלא כאתוס המשרת את הישרדות החברה בדרכים אחרות . לעומתו, במקרא נקשרה המשיכה הארוטית לפריון וילודה בקשר בל יינתק, שהגיע לביטוי הקיצוני ביותר בנצרות . ביהדות, עקרון ההשלמה אינו מוציא את עקרון העונג, אלא מגביל אותו ; בנצרות הקתולית, עד שנות השישים של המאה הקודמת, גרסה עמדתה הרשמית של הכנסייה שהמיניות אינה אלא תוצר פסול של חטא קדמון, שרק הכרח קיום הגזע מצדיק אותה . באיגרת מיוחדת ( Humanae Vitae ) קבע אז האפיפיור יוחנן פאולוס ה- 2 שליחסי מין יש גם ערך של איחוי וקירוב ; במילים אחרות, הוא אימץ את עקרון ההשלמה, אך הִתנה אותו בתנאי בל-יעבור באהבה שברוח . ההודים, לשיטתם, ל...
אל הספר