28 | ש י ח ה 7 סבר שנפש טובה תשפר שתוארו כמופת לשלמות פיזית . אפלטון בחיבורו "המדינה" את הגוף, אך לא להפך ; אבל בניגוד לו דעת הכלל כרכה נפש בריאה בגוף בריא ; בתקופה הקלסית "יפה-וטוב" ( kalos k ' agathos ) היה שם נרדף לבן אצולה יווני, וגם בתואר זה יש להבחין כי ה'יפה' קודם בו ל'טוב' . אולם מהו היפה ? או לפחות, מה היה היפה בעיניהם ? מציורי הכדים היווניים ניתן להיווכח כי בתקופה שבה הועלו על הכתב התיאורים האפיים הנ"ל, סוג היופי הגברי שהעריצו היוונים היה שונה מזה שהעלו על נס בתקופה הקלסית : פחות שרירי ומלא, ויותר חטוב ודק . הרץ החליף את המתאבק, אפולון את הרקולס . כבר אז העין האסתטית התאימה את עצמה לתמורות הזמן והתרבות . במידה רבה היופי הגברי 'הקלסי' של היוונים נותר כמופת מערבי לשלמות פיזית עד ימינו, אך אם נבחן את המקבילה הנשית של טעמם האסתטי נמצא דמות רחוקה ביותר ממופת היופי הנשי שלנו . בשיר של רוּפינוֹס, שבו נקרא המשורר לשפוט את יופיין של שלוש נשים ערומות כפאריס בשעתו, הוא מתאר את חמודותיהן : "זוֹ, בְּגֻמּוֹת עֲגֻלּוֹת, פָּרְחוּאֲחוֹרֶיהָבְּלֹבֶן רַךְלְמַגָּע", והאחרת — "נִתְלְמָה אַדְוָה א...
אל הספר