81׀ לקויות למידה בישראל : זרקור על תלמידים בחברה הערבית או נגרם מדיספונקציה ( כֶּשֶל תפקודי ) מוחית אפשרית . הלקות לא נגרמת ממוגבלות שׂכלית, חסך חושי או גורמים תרבותיים או חינוכיים", כלומר : ההגדרה קבעה שלקות למידה אינה תוצאה של חסך חושי, תרבותי או חינוכי ( 1966 Kirk, ) . באטמן, תלמידתו של קירק, הגדירה לקות למידה באופן שונה : "תלמידים עם לקות למידה הם תלמידים המראים פער חינוכי משמעותי בין הפוטנציאל האינטלקטואלי המוערך שלהם לבין רמת הביצוע בפועל, פער הקשור ללקות בסיסית בתהליכי הלמידה ומלוּוֶה או לא בתפקוד מוחי כושל מוּכח במערכת העצבית המרכזית, והפגיעה איננה מִשנית למוגבלות שׂכלית, קיפוח חינוכי או תרבותי, הפרעה רגשית משמעותית או פגיעה חושית" ( מצוטט אצל Kaufman Kaufman, 2001 & ) . בהגדרה זאת הוציאה באטמן למעשה מתחום ההגדרה את ההפרעה הרגשית, וכן שילבה את התייחסותו של הילד עם הלקות לפערים שלו-עצמו, דבר הנחשב לאחד הגורמים המרכזיים לתסכול ככל שיכולות הילד גבוהות יותר ופערי ההישגים בינו לבין בני גילו עמוקים יותר . ועדה משותפת בנושא לקויות למידה בארצות הברית ( — NJCLD National Joint Committee ...
אל הספר