פרק יג : בחזרה ל"הבימה" 151 כדבעי, והייתה בכך שוב הוכחה כי תיאטרון בנוי על שחקנים, ולא על תפאורה — תזכורת שאפשר לשחק גם בלעדיה . עוד מחזה שיזמתי היה חברים מספרים על ג'ימי , מאת חברי בן-ציון תומר . המחזה נסוב על דמותו האגדית של הפלמ"חניק ג'ימי, הוא אהרן שמי, מפקד פלוגה בפלמ"ח שנהרג בהרי יהודה במלחמת העצמאות . אני הזדהיתי מאוד עם הצבר הלוחמני והאמיץ . היה זה אחרי הצלחתו של בנצי עם ילדי הצל , שהועלה לפני נסיעתי לאמריקה, והייתי אמור להיות הבמאי . נקשרתי מאוד לעלילת המחזה . הוא מבוסס על ספר ההנצחה הראשון שיצא לאור במדינת ישראל, שהשפיע רבות על בני הנוער של שנות החמישים והשישים . ערכו אותו הוריו של ג'ימי ( אביו היה הצייר הנודע מנחם שמי ) . הספר כולל חלק ממכתביו של ג'ימי לאביו, סיפורים של חבריו ושירים שכתב ונהג להחביא בתחתית הקיטבג הכחול שלו . כשהקיטבג אבד, אבדו גם רוב השירים . רציתי להיות שותף להפקה, אך אז קיבלתי תפקיד גדול בסרט, לוח הזמנים לא התאים, והמנהל האומנותי, שכאמור, לא שיתף איתי פעולה יתר על המידה, עמד על כך שהמחזה יעלה בכל זאת בזמן שנקבע . החלטתי לוותר, ובמקומי ביים את ההצגה העולה ה...
אל הספר