ה ע צ ב ה מ ע צ ב 16 לשמש כסוג של "נושאת כלים" עבור אדם אחר, גם כאשר בפועל היא משמעותית וחשובה עבור עצמה ואחרים . כמו כן, לעתים יחס התכוונות זה מודע למטופל בהגיעו לטיפול ולעתים לא . יחס התכוונות זה נתפס תצורה כתצורה ולא רק כצורה של יחס התכוונות מאחר שההצעה היא ש קונסטרקט, בעל איכויות – זו משקפת התארגנות תבונית לא מודעת שחוזרות על עצמן ביחס ההתכוונות כלפי המצוקה וזהו העצב המעצב . מודל הטיפול המתמקד מציע את האפשרות שתצורת המצוקה הינה מודעת ברובה . התנועה משוערת כנעה על- תנועה הכרתית דיאלקטית ולא כזיים אפשריים, ובמובן זה ניכרות התצורה ומידתפני כמה צירים מר החזרתיות שבה . הצירים הם קטגוריות חווייתיות ולאו דווקא מילוליות . השיח הטיפולי מתמקד ומתמלל את הנעשה בקטגוריות חווייתיות אלו . במובן זה, השיח הטיפולי מתחקה ומחקה את התהליך המחשבתי, שעל מודעת של- שיבה הראשונית הלא פי ההשערה כאן מתרחש והתרחש בח המטופל בשלב התפתחותי מוקדם . השיח הטיפולי הוא במידה רבה מודעת זו . במובן- תהליך דיוק והידוק מתמשך של תנועה דיאלקטית לא זה, מדובר בתהליך 'לישה' שיחני שמעבד קטגוריות אלו של תצורת הטיפולי המצוקה ומנסה...
אל הספר