האם השיגה ההנהגה המדינית של ישראל את יעדיה במלחמת יום הכיפורים? ואם השיגה, עד כמה?

מנהיגות במלחמה : שילוב נחוש בין הצבאי למדיני במבט ארוך טווח || 369 קיסינג‘ר אמר באותו היום לשגריר דיניץ שעל ישראל לתכנן את פעולותיה הצבאיות על סמך הידיעה שארצות הברית תשלים את כל אבדותיה בכלים . זה היה רכיב רב חשיבות בתכנון הפעולות הצבאיות של צה“ל, ומעידים על כך דברי דיין בדיון ב- 10 באוקטובר אם לתקוף לשטח סוריה, שסמך על האמריקנים שישראל לא תישאר בלי נשק להגן על עצמה . בימים הבאים התברר שהאמריקנים, שחשבו שהמלחמה תהיה קצרה ותסתיים בניצחון ישראלי מוחץ, התכוונו לספק את הנשק רק בתום הקרבות . החשש ממחסור באמצעי לחימה הביא את ישראל להשתמש בכל הכלים הדיפלומטיים שעמדו לרשותה . לנוכח הלחץ הישראלי, התמשכות המלחמה והתחלת רכבת אספקה סובייטית לערבים, החליט הממשל ב- 12 באוקטובר להתחיל בהפעלת רכבת אווירית מסיבית . מאז ועד סיום המלחמה סופקו לישראל כמויות עצומות של נשק ותחמושת . גיבוי מדיני למהלכים צבאיים – הדרג המדיני העניק גיבוי מלא לצה“ל ג . ואישור מדיני לפעולות כאשר הפיקוד הצבאי העריך שיש בהן כדי לשנות את פני המערכה, להשיג את היעדים האסטרטגיים שהוצבו ולבטא את חוזקה של ישראל . העובדה שהפיקוד הצבאי י...  אל הספר
כרמל