242 || “יבוא יום ויפתחו את הארכיונים“ לעומתם הציג אלון גישה אחרת . באותו היום דיווח דיניץ שלנוכח הידיעות על התקפה 198 פקפוק כזה מצידו שלמצרית קרובה שאל קיסינג‘ר “אם יהיה לנו כוח להדוף אותה“ . מזכיר המדינה האמריקני היה עוד עדות לדרך השונה שבה ראו האמריקנים עתה את היכולות הצבאיות של ישראל ומקלחת קרה על ראשם של מנהיגי ישראל . אלון חש ששר הביטחון רואה דחיפות ביציאה להתקפה בדרום בין היתר בגלל האכזבה שהביע קיסינג‘ר מהיכולת הצבאית של ישראל, וחשש מהתקפה נחפזת : “אני לא מציע לעשות צעד אחד מוקדם מדי על מנת להניח את דעתם של קיסינג‘ר וחבריו“, אמר . גם היחס הספקני של דיין לידיעות של המוסד לא נעלם מעיניו של סגן ראש הממשלה : “עד עכשיו התגלתה אינפורמציית המוסד כמדויקת . לא הייתי מציע להתייחס לידיעה בקלות ראש [ . . . ] המצרים עומדים לתקוף“, אמר . דיין הגיב : “את הידיעה [ של המוסד ] אנחנו מקבלים כעובדה“, אבל סייג והתריס בקוצר רוח מסוים כלפי אלון שאם לא תהיה תזוזה אל לנו לחכות . אלון מצא את עצמו בעמדת מיעוט . לאחר שהציג בימים הראשונים גישה אגרסיבית הוא היה הפעם מהוסס יותר והציע שלא להיחפז ולשקול טוב יותר...
אל הספר