232 || “יבוא יום ויפתחו את הארכיונים“ התחמושת התמעט . בשעה שעיקר האספקה מארצות הברית בוששה להגיע דומה היה שהכול מייחלים להפסקת אש שתאפשר לצבא המותש והפגוע להתארגן מחדש . הפסקת אש, אך לא בכל מחיר, חשבה מן הסתם ראש הממשלה . אם היו מקבלי ההחלטות המדיניות בישראל תשושים כולם באותה המידה הדבר לא בא לידי ביטוי בתיעוד פועלם . בדומה לצבא לא הייתה להם הפריווילגיה “לקחת אוויר“ ולעצור למנוחה . לאור הידיעות על הצעה להפסקת אש בקרוב היה ברור שהיום שעומד לפניהם, ה- 12 באוקטובר, יהיה קריטי במה שנוגע לתוצאות המלחמה ולמצב של ישראל כשתצא ממנה . הצבא עשה את שלו ועל אנשי ההנהגה המדינית מוטלות החובה והאחריות לקבל את ההחלטות הנכונות עבור המדינה שהציבה אותם בראשה . בבוקר דיווח ישראל ליאור לגולדה שההתקפה בצפון מתקדמת אם כי בקצב איטי . העיניים הופנו עתה בעיקרן אל חזית הדרום ואל החזית המדינית שהייתה קשורה בקשר ישיר ליכולת הפעולה של צה“ל בה . ב- 00 : 10 דיווח ליאור שחיים בר-לב עזב את חזית הדרום והגיע למטכ“ל כדי לפרוס את תוכניתו לתקוף כבר הלילה או ביום שלמחרת בדרום עם שתי אוגדות ולחצות את התעלה . התחושה הייתה שמשהו...
אל הספר